Daf 71b
מִשּׁוּם דְּצַעֲרֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל.
Rachi (non traduit)
ומשני האי דנהרג משום צעריה דישראל:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֶּן נֹחַ נֶהֱרָג עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְלֹא נִיתָּן לְהִישָּׁבוֹן, וְאִי אָמְרַתְּ מְשִׁיכָה בְּגוֹי אֵינָהּ קוֹנָה, אַמַּאי נֶהֱרָג?
Rachi (non traduit)
אמאי נהרג. הא לא קניא להך גזילה וכל היכא דאיתא של ישראל היא:
ולא ניתן להישבון. ולא מחייב לאהדורה להאי ישראל דהא מחיל עליה:
בן נח. שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה אע''ג דגבי ישראל לאו ממונא הוא דמחלי עליה גבי עובד כוכבים ממונא הוא ובן נח נצטוה על הגזל בסנהדרין (דף נו.) ואזהרה שלהן זו היא מיתתן ואין צריכין התראה:
Tossefoth (non traduit)
ואי ס''ד משיכה בעובד כוכבים אינה קונה אמאי נהרג. (פי') הא לא קניה וכל היכא דאיתיה ברשותיה דישראל הוא וקשה דהא ישראל נמי לא קנה הגזילה להיות שלו ואפ''ה קנייה להתחייב באונסין החיוב דשייך ביה וה''נ יש לנו לומר בבן נח שקנאו להתחייב בה מיתה דהיינו החיוב דשייך בה וי''ל דודאי. אי גזל שוה פרוטה דהוי ממונא לגבי ישראל וחיסרו אית לן למימר כדפי' אבל פחות משוה פרוטה שלא חיסר הישראל דלאו ממונא הוא וגם ממון העובד כוכבים לא נתרבה שהרי לא קנאה משום הכי פריך אמאי נהרג ומשני צערא דישראל [ועי' תוס' עירובין סב. ד''ה בן נח וכו' ביתר ביאור]:

בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה. ובן נח מצווה על הגזל ואזהרתן זו מיתתן ולא ניתן להשבון ודוקא ישראל דבר מחילה הוא אבל עובד כוכבים לאו בר מחילה הוא ורש''י פי' דלא ניתן להשבון משום דקם ליה בדרבה מיניה ולא נראה דא''כ לא יתחייב עובד כוכבים לשלם גזלו בשום ענין:
לְדִידִי נָמֵי, אַף עַל גַּב דִּקְדֵים לֵיהּ דִּינָר — פָּסַק, סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ; לֹא פָּסַק, לָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ.
אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר? פָּסַק — סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ; לֹא פָּסַק — לָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ.
Rachi (non traduit)
לא פסק. קודם משיכה לא סמכא דעתיה למקנייה במשיכה שמא ירבה לו בדמיו:
סמכא דעתיה. למקני במשיכה:
אֲמַר לֵיהּ: וּלְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה, אַמַּאי רֵישָׁא דָּמָיו מוּתָּרִין, וְסֵיפָא דָּמָיו אֲסוּרִין?
Rachi (non traduit)
ולדידך דאמרת. טעמא דרישא משום דמשיכה קונה סיפא נמי אמאי דמיו אסורין:
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — דָּמָיו אֲסוּרִין, וְאִי דְּקָדֵים לֵיהּ דִּינָר, אַמַּאי דָּמָיו אֲסוּרִין?
Rachi (non traduit)
שהקדים לו. ונתן לו מעות יותר מכדי דמי היין עד שיפסוק הדמים יחזיר לו ישראל את המותר:

אמאי דמיו אסורין:
אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנָכְרִי, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד — דָּמָיו מוּתָּרִים. וְאִי אָמְרַתְּ מְשִׁיכָה בְּגוֹי אֵינָהּ קוֹנָה, אַמַּאי דָּמָיו מוּתָּרִין? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — דְּאַקְדֵּים לֵיהּ דִּינָר.
Rachi (non traduit)
שהקדים לו דינר. שנתן לו מעותיו קודם לכן:
פסק עד שלא מדד דמיו מותרין. דכי מדד קניה עובד כוכבים במשיכה וקמו זוזי בהלואה גביה יין נסך לא הוי עד דנגע ביה:
אָמַר רָבָא: רֵישָׁא מִקָּח טָעוּת, סֵיפָא לָאו מִקָּח טָעוּת? אֶלָּא אָמַר רָבָא: רֵישָׁא וְסֵיפָא מִקָּח טָעוּת, וְרֵישָׁא דְּלָא יָהֵיב זוּזֵי — לָא מִיתְחֲזֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל, סֵיפָא דְּיָהֵיב זוּזֵי — מִיתְחֲזֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל.
Rachi (non traduit)
מיחזי כעבודת כוכבים. לכי הדר שקל זוזי מיחזי כמאן דמזבן לעבודת כוכבים דמי:
סיפא לאו מקח טעות. בתמיה. ואע''ג דיהיב דמי לישקלינהו:

מֵיתִיבִי: הַלּוֹקֵחַ גְּרוּטָאוֹת מִן הַגּוֹיִם וּמָצָא בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה, אִם עַד שֶׁלֹּא נָתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יַחֲזִיר, אִם מִשֶּׁנָּתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח. אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה, אַמַּאי יַחְזִיר? אָמַר אַבָּיֵי: מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כִּי מִקָּח טָעוּת.
Rachi (non traduit)
מקח טעות. הויא משיכה בטעות דלאו אדעתא דעבודת כוכבים זבן:
יוליך לים המלח. דכיון דלא מצי לאהדוריה ולמשקל דמי:
יחזיר. דלא קנייה ולא מיחייב לבערה:
גרוטאות. שברי כספים:
Tossefoth (non traduit)
ואי ס''ד משיכה בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר. וא''ת ואלא מאי מעות קונות א''כ אימא סיפא אם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח ולמ''ל משך כיון דמעות קונות דכי האי גוונא פריך בבכורות (שם.) ואי ס''ד מעות קונות למ''ל משך וי''ל דבין מקשה הכא ובין מקשה התם בעי למימר דבעינן בעובד כוכבים תרתי משיכה וכסף וה''ק הכא ואי ס''ד משיכה לחודה קונה בלא מעות אמאי יחזיר והתם נמי ה''ק אי ס''ד מעות לחודייהו קונה (אמאי יחזיר) וא''ת ומ''ט דמקשה דבעינן לומר תרתי וי''ל משום דדריש לעמיתך בחדא במשיכה או בכסף לכל חד כדאית ליה ולעובד כוכבים עד דאיכא תרתי משיכה וכסף:
מִידֵּי הוּא טַעְמָא, אֶלָּא לְרַב, הָאָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל — חָבִית בְּחָבִית, אֲבָל לֹא יַיִן בְּיַיִן.
Rachi (non traduit)
אבל לא יין ביין. דכי נתערב יין נסך ביין כשר כולו אסור. ואי קשיא אביי ורבא היכי מיתרצי אתקפתיה דאמימר הא אינהו הוו קשישי מיניה טובא לא תיקשי דהא במסכת בכורות (דף יג:) תרצינהו אביי ורבא להנך שינויי אליבא דרבי יוחנן דאליביה קאמר אמימר לשמעתיה וקבעוה בעלי תלמוד כאן אמילתיה דאמימר:

אלא בחבית שנתערב בחביות אחרות דשקיל חד מינייהו ושדי לנהר ואינך שרו בהנאה:
מידי הוא טעמא אלא לרב. הך קושיא למאן רמיית ליה אלא לרב דאמר לסבוייתא למישקל דמי ברישא לדידיה לא תירמיה דאיהו אמר בהדיא דאין הלכה כרבן שמעון:
Tossefoth (non traduit)
מידי הוא טעמא אלא לרב כו'. וא''ת קשיא דרב אדרב דהכא מוקי אליבא דרב דמשיכה קונה בעובד כוכבים ובפ' הזהב (ב''מ דף מח. ושם) משמע דס''ל כרשב''ל דמשיכה קונה בישראל ולא בעובד כוכבים גבי ההיא דמייתי התם נתנה לבלן ואמר רב עלה דוקא בלן דלא מיחסרא משיכה אבל ספר לא מעל עד דמשיך אלמא קסבר דמשיכה קונה בישראל א''כ אינה קונה בעובד כוכבים ומינה מסייע התם לרשב''ל וא''כ קשה דרב אדרב מיהו יש ספרים דגרסי לעיל אמר רבא לסבוייתא אבל ל''נ מדאמר הכא מידי הוא טעמא אלא לרב האמר רב הלכה כו' דע''כ היינו רב דאמר לקמן סוף פירקא הכי מדמייתי ר' יוחנן אבתריה וא''כ לעיל נמי בעובדא דסבוייתא גרסינן רב ולא רבא וקשה דרב אדרב וי''ל דההוא דבלן מיירי לבלן עובד כוכבים ולכך קאמר רב דוקא בלן אבל ספר עובד כוכבים לא עד דמשיך דמשיכה בעובד כוכבים קונה כדאמר רב הכא והכי נמי צריך לאוקמי לרבי יוחנן דהתם כדפי' שם ותלמודא דמייתי נמי סייעתא לרשב''ל התם פ' הזהב (שם) היינו לפי הפשט דמשמע דמיירי בישראל:

וּכְמַאן? דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּאִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָאָמַר: יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹיִם חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ!
Rachi (non traduit)
דלא כרבן שמעון ב''ג. דקתני מתני' יין נסך שנפל לבור כולו אסור רשב''ג אומר ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו אלמא משום תערובת יין נסך לא מיתסר בהנאה חמרא דישראל ואנן קים לן כל מקום ששנה רבן שמעון במשנתנו הלכה כמותו:
כמאן. הא דאמר רב למישקל דמי ברישא מקמי דניתסר בההיא עכבה:
לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: קָנָה לוֹקֵחַ, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאִיכָּא עַכֶּבֶת יַיִן אַפּוּמַּיהּ דְּכוּזַנְתָּא, דְּקַמָּא קַמָּא אִינְּסֵיךְ לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
עכבת יין. אוגנים יש בכליו של עובד כוכבים שמתעכב היין על פיו כטיפה או כשני טיפין מקמי דנימטי חמרא דישראל באוירא דמנא דעובד כוכבים ומיתסר בההיא טיפת יין שעל פיו:
דכוזנתא. פך קטנה מחבית כדאמר במועד קטן (דף יב.) זופתין כוזנתא ואין זופתין חביתא במועד:
Tossefoth (non traduit)
הכא במאי עסקינן דאיכא עכבת יין אפומא דכוזנתא. תימה ליבטיל ההוא פורתא בס' י''ל דמין במינו הוא וקסבר דלא בטיל:
וְתִיקְּנֵי לֵיהּ כִּלְיוֹ! שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר — לֹא קָנָה לוֹקֵחַ.
Rachi (non traduit)
שמעת מיניה כו'. ואנן איבעויי איבעיא לן בהמוכר את הספינה (ב''ב דף פה:):
לָא, אִי דְּנָקֵיט לֵיהּ גּוֹי לִכְלִי בִּידֵיהּ — הָכִי נָמֵי; לָא צְרִיכָא דְּמַנַּח אַאַרְעָא.
סוֹף סוֹף, כִּי מְטָא לְאַוֵּירָא דְּמָנָא קַנְיֵיהּ, יֵין נֶסֶךְ לָא הָוֵי עַד דְּמָטֵי לְאַרְעִיתֵיהּ דְּמָנָא, שְׁמַע מִינַּהּ נִצּוֹק חִבּוּר?
Rachi (non traduit)
מדמטי לאוירא דמנא. דעובד כוכבים קנייה עובד כוכבים בהגבהה:
Tossefoth (non traduit)
שמע מינה נצוק חבור. וא''ת ולימא להו רב לסבוייתא ליקטפי קטופי ובכי האי גוונא שרי גם אי נצוק חבור כדקאמר לקמן (עבודה זרה דף עב:) וי''ל לפי שהיו מוכרים יין הרבה היה להם טורח גדול לקטף:
אִי דְּקָא כָיֵיל וְרָמֵי לְמָנָא דְּיִשְׂרָאֵל, הָכִי נָמֵי. לָא צְרִיכָא דְּקָא כָיֵיל וְרָמֵי לְמָנָא דְּגוֹי.
Rachi (non traduit)
במנא דעובד כוכבים. דיין שבכלי אוסרו והוי יין נסך מקמי משיכה:
מִדְּמַשְׁכֵהּ גּוֹי קַנְיֵיהּ, יֵין נֶסֶךְ לָא הָוֵי עַד דְּנָגַע בֵּיהּ!
Rachi (non traduit)
מדמשכיה עובד כוכבים. במדה קנייה ואע''ג דלא יהב זוזי והוו להו זוזי הלואה גביה מקמי דניהוי יין נסך דהא לא הוי נסך עד שנגע ביה ואפי' אי לא שקלי זוזי מינייהו שפיר דמי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source